מכתבה של נעמי פולני "שלום דליה, ילדי טהרן. ידענו את הספור. עוד בבחרותנו. לנו - באין התיעוד האמיץ הזה - הפך המושג ילדי טהרן לכותרות שנמוגו. עכשיו, עם הצפייה,כמה יקרה לנו מסכת המאורעות החולפים לעינינו, המרגשים, לוכדים לב, הקושרים אותנו זה לזה. ואני אומרת: כמה טוב, כמה חשוב שהסרט הזה קם ונהיה. נ.ב. נא זמנו לי עוד ועוד סרטי תעודה - לזכרון סערות שחלפו עלינו והזמן משכיחם. חשוב! חשוב!" 27.6.10 המושבה כנרת.